יום שני, 7 בפברואר 2011

משימה..


סיפור בלי סוף...
המשימה של כל זוג תלמידים היא לכתוב סיפור ולשבץ בו ארבעה ניבים מתוך הניבים שפורסמו בפיקאסה 
זוג התלמידם "קוטעים" את הסיפור בנקודת שיא, כאשר זוג התלמידים שיושבים מאחוריהם משלימים את הסיפור ומשבצים שלושה ניבים נוספים בהמשך הסיפור וכן הלאה עד סוף הטור.השלמת הסיפור תתבצע ע"י הוספת תגובה לרשומה.

בהצלחה!! 

6 תגובות:

  1. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  2. היה היו שני נהגי מרוץ שתמיד התחרו אחד מול השני בקרבות שנקראו "קרבות המוות". הם תמיד נאחזו בקרנות המזבח בגלל החוב שלהם למאפיה. חוב של 10,000 שקל. תמיד היו להם אבני נגף בתחרויות ותמיד הוציאו את כל הכסף על המכוניות שלהם. הם ידעו שארצם היא ארץ אוכלת יושביה וחסכו כסף כדי לטוס עם המכוניות שלהם למקום אחר לחיות בו. הם חשבו בכובד ראש לאן לטוס.
    הם היו באמצע תחרות ופתאום הם ראו את העוזרים של ראש המאפיה רודפים אחריהם... זה היה קרב עקוב מדם אך בסופו של דבר הנהגים הצליחו לברוח. ראש המאפיה כעס מאד והחליט לשלוח על הנהגים את העוזרים הכי טובים שלו ובא גם בעצמו, כי הוא ידע שאם הוא רוצה שמשהו יי עשה הוא צריך לעשות אותו בעצמו. ראש המאפיה הגיע אל הנהגים והם התחילו בקרב יריות נהג אחד נפצע ושלוש מהעוזרים של המאפיה נפצעו.


    ניר פורמן ושרון גורדון

    השבמחק
  3. הם חשבו שבאו מים עד נפש לכן החליטו לברוח למדבר ובתור מחבוא התחבאו בתוך מערה עד שהשמש תזרח ואפשר יהיה להמשיך במסע ההימלטות. אחרי שהדליקו מדורה פתאום ראו תיבה שניראת כאבן שאין לה הופכין ואז נזכר אחד הנהגים נזכר שסבו סיפר לו אגדה שאמה שלפני אלפי שנים שודדים קברו תיבת אוצר בתוך שממה והיא מכילה בתוכה את האושר שבכול העולם.

    נטלי קרבץ וטל סולומון

    השבמחק
  4. הם פתחו את התיבה, והראשון היה רודף בצע ואז השני מאוד שמח ובסוף הוא הבין שהמטבעות אבד עליהם הכלח. לאחר מכן שני האנשים נכנסו להסתייגות כאשר אחד מהם חשב שהמטבעות לא אבד עליהם הכלח והמשיכו בהסתייגות.

    רוני מינייב ושחר קולי

    השבמחק
  5. לאחר הסתייגויות רבות החליטו למכור את הטבעות ולהחזיר למאפיה את הכסף.
    כשבאו להחזיר למאפיה אמר להם מנהיג המאפיה שהגיעו מים עד נפש ובגלל זה אתם צריכים להחזיר כפול.
    לאחר שהבינו שמנהיג המאפיה עבד עליהם הם חזרו לארצם ולאחר כמה שנים על המקרה אבד הכלח.

    השבמחק
  6. ההודעה הקודמת מרן שפרמן ושחר אבוטבול

    השבמחק